לא כל השקה חייבת להיראות אותו הדבר. יש מי שבוחר בערב של הקראות, יש מי שמזמין מוזיקה, ויש מי שלוקח את הספר שלו למקום אחר

יש רגעים שמזכירים לנו למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. אחרי חודשים ארוכים של עבודה מאחורי הקלעים – קריאת כתבי יד, עריכה, עיצוב כריכות,

מאחורי הרומן “הסוד של מ.” מסתתרת אישה שלא פחדה לעמוד מול ההיסטוריה – וגם לא מול עצמה. עדנה ליבנה, דיפלומטית ששירתה עשרות שנים בשליחויות ברחבי

יש רגע כזה, רגע קטן אבל משמעותי – כשמחזיקים ביד ספר חדש, מדפדפים לעמוד הראשון, ומריחים את הדפים שעוד לא נפתחו. זה רגע של התחלה.

“ב-1994-1995 עבדתי כגרפיקאית מאיירת וכאחראית על מחלקת מקינטוש. שיתפתי פעולה עם דסק החדשות ועם הכתבים, ויצרתי מפות ותרשימים של מלחמות באזורנו ובארצות רחוקות, אסונות טבע,

מעבר לעבודתו כעורך ספרי הפרוזה בהוצאה שלנו, אלון הוא גם סופר ומשורר. החיבור האישי שלו לכתיבה, הניסיון ביצירה והאהבה למילים – כל אלה הופכים אותו

עבור כל כותב, הרגע שבו כתב היד מוכן הוא רגע מרגש ומפחיד גם יחד. אתם אוחזים בטקסט שהשקעתם בו לילות וימים, והוא מוכן לצאת לעולם.

הרבה פעמים אנחנו נשאלים:“אם שלחתי לכם כתב יד – זה אומר שהספר שלי ייצא לאור אצלכם?” התשובה היא: לא בהכרח. בהוצאה שלנו יש עיקרון ברור