הצורך לשלב אמנות חזותית בספר שירה הוא לא רק עניין של יופי. הוא צורך רגשי, אסתטי ולעיתים גם תודעתי: רצון להרחיב את המרחב שהמילים פועלות

כתבתם את סיפור החיים שלכם או של אדם אהוב? אתם רוצים לשמר את הזיכרונות המשפחתיים ולהעניק להם חיים חדשים? הוצאה לאור של ספר ביוגרפיה או

על ספרי הנצחה אישיים שמעניקים חיים נוספים למי שאיננו אנחנו רגילים להיפרד בדרכים שקטות: מצבה, אזכרה, אולי תיבה עם כמה תמונות או מכתבים.אבל לפעמים, זה

יש לכם טיוטה. סיפור חיים שכתבתם.ואתם יודעים שזה חשוב. אולי אפילו קיבלתם תגובות מהילדים: “צריך להוציא את זה כספר.”אבל איכשהו זה נתקע.הקובץ נשאר על המחשב.

שלוש טעויות נפוצות – ואיך להימנע מהן כשמשורר או משוררת מחליטים להוציא ספר – זה רגע מרגש.ספר שירה הוא לא רק אוסף של טקסטים –

כתיבת שירה היא תהליך שקט.אינטימי.יש בזה ריכוז, הקשבה, עדינות.אתה יושב מול הדף – או מול המסך – ומזקק מילים, חוויות, זיכרונות, תחושות.יש בזה חיפוש. יש

איך להפוך טיוטה אישית לספר ביוגרפי שלם, מעוצב ומכובד? עבדתם חודשים, אולי אפילו שנים. כתבתם, שכתבתם, נברתם בזיכרונות, אולי גם התרגשתם ובכיתם תוך כדי.ועכשיו יש

השיר תקליט שבור של המשוררת קלרינה פריבורקין, זכה השבוע לניתוח מרתק מאת מבקר עיתון הארץ ד”ר אילן ברקוביץ’. זאת, גם על רקע האירועים הדרמטיים בטביליסי,

קלרינה פריבורקין, משוררת ישראלית מרתקת, משתפת אותנו בתהליך היצירה שמאחורי ספרה החדש. היא מספרת שההשראות המרכזיות לכתיבה הגיעו מתוך התמודדות עם חוויות אישיות כואבות, כמו

בראיון מרגש זה עם דפנה דרוקר, משוררת ישראלית מוערכת, אנו זוכים להצצה לעולמה הפנימי ולעומק השירה שלה. דפנה מספרת בגילוי לב על התהליכים האישיים שהובילו