זו אחת השאלות שאנחנו שומעים הכי הרבה מכותבים:“אפשר לפרסם בשם עט, נכון?” לפעמים זו נשמעת שאלה טכנית.אבל לרוב – היא נוגעת בדיוק בלב הפחד.כי מאחורי

היום נפגשנו עם כותב מוכשר.הוא רוצה להוציא ספר פרוזה.אבל לא “כזה שנראה כמו כולם”. לא “עוד ספר שאמא תשמור במדף ותוציא רק כשהאורחים מגיעים”. הוא

ראיון קצר ומעורר השראה עם העורך אלון אלטרס על הבחירה, החיבור והלב שבין המילים. אחרי עשרות תרגומים, שהפכו לרבי מכר, חמישה רומנים וארבעה ספרי שירה

ימים של מלחמה הופכים את הכתיבה לפעולה אחרת לגמרי. יש מי שמוצאים בה מפלט, יש מי שמאבדים את המילים.העולם מתכווץ – ודווקא השירה, שהיא מטבעה

יש ספרים שמקומם על המדף.ויש ספרים שמקומם על כן תצוגה – כמו פסל, כמו ציור, כמו גוף עבודות שלם. ספר אמנות הוא לא רק טקסט

אם אתם כותבים שירה כבר שנים, סביר להניח שהשאלה הזו עלתה אצלכם יותר מפעם אחת:מתי כדאי להוציא את ספר השירה הראשון שלי?האם יש “רגע נכון”?האם

הצורך לשלב אמנות חזותית בספר שירה הוא לא רק עניין של יופי. הוא צורך רגשי, אסתטי ולעיתים גם תודעתי: רצון להרחיב את המרחב שהמילים פועלות

כתבתם את סיפור החיים שלכם או של אדם אהוב? אתם רוצים לשמר את הזיכרונות המשפחתיים ולהעניק להם חיים חדשים? הוצאה לאור של ספר ביוגרפיה או

על ספרי הנצחה אישיים שמעניקים חיים נוספים למי שאיננו אנחנו רגילים להיפרד בדרכים שקטות: מצבה, אזכרה, אולי תיבה עם כמה תמונות או מכתבים.אבל לפעמים, זה

יש לכם טיוטה. סיפור חיים שכתבתם.ואתם יודעים שזה חשוב. אולי אפילו קיבלתם תגובות מהילדים: “צריך להוציא את זה כספר.”אבל איכשהו זה נתקע.הקובץ נשאר על המחשב.