כתבתם ספר. סיימתם טיוטה, אולי שכתבתם שוב ושוב, ועכשיו אתם שוקלים – האם לפנות להוצאה עם הטקסט כמו שהוא? או שאולי כדאי להשקיע עוד כמה

הרבה כותבים שמגיעים אלינו מתארים את התחושה הזו:שהם מוצפים בהצעות. שכל הוצאה מבטיחה עוד ועוד – הפצה, חשיפה, סרטונים, אלפי עותקים, ועוד שורה ארוכה של

זו שאלה שאנחנו שומעים לא מעט, והיא בהחלט שאלה חשובה. כותבים רבים, ששוקלים להוציא לאור את ספר הביכורים שלהם או ספר חדש, שואלים אותנו מהי

מדי פעם פונים אלינו סופרים שכבר סיימו להפיק את הספר שלהם בעצמם – עריכה, עיצוב, הדפסה – ומבקשים שנעזור להם רק בשלב ההפצה. הכוונה מובנת.

זו אחת השאלות שאנחנו שומעים הכי הרבה מכותבים:“אפשר לפרסם בשם עט, נכון?” לפעמים זו נשמעת שאלה טכנית.אבל לרוב – היא נוגעת בדיוק בלב הפחד.כי מאחורי

היום נפגשנו עם כותב מוכשר.הוא רוצה להוציא ספר פרוזה.אבל לא “כזה שנראה כמו כולם”. לא “עוד ספר שאמא תשמור במדף ותוציא רק כשהאורחים מגיעים”. הוא

ראיון קצר ומעורר השראה עם העורך אלון אלטרס על הבחירה, החיבור והלב שבין המילים. אחרי עשרות תרגומים, שהפכו לרבי מכר, חמישה רומנים וארבעה ספרי שירה

ימים של מלחמה הופכים את הכתיבה לפעולה אחרת לגמרי. יש מי שמוצאים בה מפלט, יש מי שמאבדים את המילים.העולם מתכווץ – ודווקא השירה, שהיא מטבעה

יש ספרים שמקומם על המדף.ויש ספרים שמקומם על כן תצוגה – כמו פסל, כמו ציור, כמו גוף עבודות שלם. ספר אמנות הוא לא רק טקסט

אם אתם כותבים שירה כבר שנים, סביר להניח שהשאלה הזו עלתה אצלכם יותר מפעם אחת:מתי כדאי להוציא את ספר השירה הראשון שלי?האם יש “רגע נכון”?האם