פסיכולוג קליני במקצועו וצלם חובב צילום אומנותי. בשלוש השנים האחרונות חולה בסרטן הדם, לוקמיה ונאבק מרות במחלה.

מעולם לא כתב שירה, אך באנרגיית הישרדות פרצה מנהמת ליבו אמירה שירית על חייו, על החיים ועל המוות.

שירתו של אסא ארנון היא של זה הניצב בפני סופו. בגילוי לב יוצא דופן ובקול חף מסנטימנט הוא מביט בעולם בעיניים בהירות ומלאות תבונה. הנוף עליו הוא כותב מתפרש מחלון חדרו בקיבוץ ועד נפלאות תבל, ומבני משפחתו הקרובה ועד אהבות רחוקות מפעם. שירתו המאוחרת של ארנון היא שירת האדם. אך היא גם חשבון נפש נוקב של מי שרוב חייו עסק בניתוח ורישום חוות דעת על אחרים, ועכשיו, הוא מניח תחת מיקרוסקופ השירה את מצבו הקיומי, האישי, והעירום.

נמרוד‭ ‬שיין