יש לכם טיוטה. סיפור חיים שכתבתם.
ואתם יודעים שזה חשוב. אולי אפילו קיבלתם תגובות מהילדים: “צריך להוציא את זה כספר.”
אבל איכשהו זה נתקע.
הקובץ נשאר על המחשב. הסיפור – נשאר אצלכם.
וזה בסדר, זה טבעי.
דווקא אחרי תהליך כל כך אישי, עמוק ומורכב – קל לעצור רגע, לדחות, להתבלבל.
אבל תחשבו על זה רגע:
מה יהיה עוד שנה מהיום, אם לא תעשו עם זה כלום?
הסיפור עדיין יהיה אצלכם – אבל לא נגיש, לא שלם, לא שמור באמת.
והילדים? הנכדים?
הם אולי ישמעו קטעים פה ושם, אבל התמונה המלאה – האישית, המורכבת, האמיתית – תלך לאיבוד.
להפוך את הסיפור לספר – זו לא גחמה. זו בחירה להותיר חותם.
ספר לא נועד להימכר בחנויות. הוא לא בשביל “הצלחה”, הוא בשביל המשפחה.
בשביל שהזיכרונות שלכם יהיו נוכחים גם בעתיד.
בשביל שיום אחד, מישהו יפתח את הספר וירגיש שהוא מכיר אתכם מחדש.
יקרא, יזדהה, ימשיך את הקו.
אל תיתנו לזה להיעלם לתוך הקובץ.
השלב הבא אולי נראה טכני – עריכה, עיצוב, הדפסה –
אבל הוא לא טכני בכלל. הוא רגשי מאוד.
זה השלב שבו הסיפור הופך לנוכח בעולם. לא רק בראש. לא רק בלב.
אלא בידיים של מי שאתם אוהבים.
אם אתם מרגישים שהגיע הזמן – כנראה שהוא באמת הגיע.
אנחנו כאן כדי לעזור, בעדינות, ברגישות, ובאהבה גדולה לסיפורים אמיתיים.