שירתה של קלרינה פריבורקין הינה שירה עזה מגוונת וגלוית לב. מילותיה נעות בין כאבי ההגירה, תחושת העקירה, הזרות והכמיהה הבלתי פוסקת אחר שורשים – ובין הדומסטיקה, האהבה והאינטימיות במערכות היחסים עם סביבתה הקרובה.
זו שירה ביוגרפית שאינה מתנצלת. כזו שיש בה גם מן הרוך המלטף כשהיא חוקרת בחמלה, אך בדביקות, אחר הטוב בנפש האדם. ועם זאת, פריבורקין איננה חוששת להצליף בשוט השורות, על מנת לבוא חשבון עם גורלה, והמציאות המקומית המאיימת.
מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.
