בין הקירות התכנסו לא רק קוראים, אלא ממש הדמויות מהספר – השכן שדפק בדלת ההיא לפני שנים והתחיל את כל הסיפור, המאמן, הבנקאי, ועוד לא מעט אנשים שאור כתב עליהם בטור השבועי שלו. כל אחד ואחת עלו ושיתפו את הזווית שלהם – איך נראה אור מהצד שלהם, מה הוא נתן להם, ואיך הריצות המשותפות הפכו לחברויות שנשארות.
אשתו ובתו של אור דיברו גם הן, וברגעים האלה האולם היה שקט לגמרי. ואז עלה ניר ברק – ״השכן״ מהספר עצמו, האיש שבלי לדעת שינה מסלול של חיים כשדפק בדלת ההיא – ודיבר על החברות, על הספר, ועל למה חשוב היה לו שהסיפור הזה יראה אור.
יצאנו מהערב עם תחושה אחת ברורה: הספר הזה הוא לא רק תיעוד של מרתון אחד. הוא תזכורת חיה לכך ששינוי אפשרי, שדלת שדופקת בה יכולה לשנות הכול, ושהמורשת של אור ממשיכה לרוץ קדימה – הרבה מעבר לקו הסיום.
תודה לכל מי שהיה שם איתנו.
